תולדות קוריאה

כיום ישנן עדויות ארכיאולוגיות ופלאוליטיות כי בני אדם חיו בארץ הקרויה כיום קוריאה לפני כ-70,000 שנה. תרבות תקופת הברונזה, שהחלה בערך במאה ה12 לפנה"ס, זירזה את יצירת המדינות הראשונות. בתקופה כלשהי נוסדה גו-ג'וסיאון (שפירושו הג'גוסיאון המוקדם, ובאופן מילולי – "ארץ שלוות הבוקר") החשובה ובעלת העוצמה הרבה ביותר מבין המדינות המקודמות הללו, ויסודה חשוב מאוד מבחינה סמלית ונושא ערך סנטימנטלי רב לקוריאנים המודרנים. לפי המיתולוגיה, כל הקוריאנים הם בני מייסד המדינה הזו (הדנגון, שם שלאחר מכן נעשה לשמו של מלך גו-ג'וסיאון) ומצאצאיהם של האלים. גו-ג'וסיאון נפלה בפני שושלת האן הסינית ב-10 לפנה"ס. גו ג'וסיאון התפרקה ונעשתה לבוייו הצפונית, ולאחר מכן לגוגוריאו במאה הראשונה. ההאן הקימו בטריטוריות שכבשו נקודות שליטה צבאיות, מכיוון שהם נלחמו על טריטוריות אלה עם מדינת יאן הסינית. הכיבוש הסיני המשיך עד שגוגוריאו השמידה את ללנג (בדרום מנצ'וריה) שנשלטה על ידי סין, ב-313. במקום גו-ג'וסיאון, קמו כוחות אזוריים חדשים. מאלה, שלושה נעשו לדומיננטיים, שלוש הממלכות של גוגוריאו בצפון, באקג'ה בדרום מערב, וסילה בדרום מזרח. הקונפדרציה של גאיה פרחה בדרום עד שהיא סופחה בידי סילה ב-562.

שושלות בלהה וסילה
שילה (57 לפנה"ס – 935 לספירה) הביאה לתקופה ארוכה ושלווה, שבה הרצון ללימוד גדל. אידו, שיטת כתיבה של מלים קוריאניות בעזרת סימניות סיניות, שימשה את המלומדים מהאצילות הגבוהה בשילה, ונקראה "צ'ין-גול". הצורך הגובר למלומדים הביא לגיוס מלומדים, ולפיכך בחינות הונהגו ב-778 בכדי למיינם. בודהיזם החל לייסד את כת הסאון החדשה (שהונהגה גם ביפן וידועה במערב בשם היפני שלה, זן) באזורים ההררים המרוחקים. אל האצילות המנוצחת של גוגוריאו ובאקג'ה התייחסו בהגינות
ממלכת גוריאו החלה להשתלט, והחליפה את שילה ככח השולט בקוריאה בשנים 918-935. רוב חברי המעמד השולט הבלהיי, שהיו ברובם קוריאנים, עברו דרומה והצרפו לשושלת גוריאו החדשה. בעוד שרוב שטח המנצ'ורי של בטריטוריה הבלהיית אבד, האזור שמדרום לגבול אמנוק (יאלו) – דומאן (טומן) הושב.

שושלת גוריאו
בתקופת גוריאו (918 – 1392) נחקקו חוקים, והונהגה מערכת שירות אזרחי. הבודהיזם פרח והתפשט בכל חצי האי. גוריאו, שחששה מהשתלטות על כוחה, הנהיגה מדיניות שמנעה לימוד של אומניות לחימה, וכך ירד קרנו של מעמד הלוחמים. המדיניות של הממשלה הייתה לשים דגש רב יותר על מלומדים מאשר על לוחמים.
ב-1238 המונגולים פלשו לגוריאו והרסו את הממלכה, כאשר ההתנגדות להם נמשכה לשלושים שנה. בסופו של דבר, הגוריאו נכנעו, והמונגולים התערבו בפוליטיקה של גוריאו ב-100 שנה הבאות. ב-1340, האימפריה המונגולית הדרדרה בשל מאבקי פנים. המלך קונגמין היה חופשי לבסוף ליישם רפורמה בממשלת גוריאו. למלך היו בעיות שונות שהוא היה צריך להתייחס אליהם, כולל הסרת האריסטוקרטים הפרו-מונגולים והפקידים הצבאיים, שאלת אחזקת הקרקע, ויישוב המחלוקות בין המלומדים הקונפוקיאנים לבודהיסטים. בעיה נוספת הייתה שודדים יפניים, שכבר היוו צבא מאורגן למחצה שפלשו לעומק הארץ ולמדו את הטכנולוגיה המקומית. בערך בזמן זה הגנרל יי-סיאונג-גייה קנה שם לעצמו כשהצליח להביס את השודדים בכמה קרבות. ממלכת גוריאו התקיימה עד ל-1392.

שושלת צ'וסון
ב1392 גנרל בצבא גוריאו, יי-סיאונג-גייה, הפיל את המלך של גווריאו בהפיכה צבאית וייסד שושלת חדשה, הג'וסיון. השם ג'וסיון נבחר בידי הקיסר הסיני הונגוו, מעשה שמראה כי יי-סיאונג-גייה עשה יד אחת עם ממשלת מינג. השושלת העבירה את הבירה להנגסיאונג (כיום סיאול), ואימצה את הקונפוקיאניזם כאידאולוגיית המדינה. אלפאבית הנגול נוצר בידי המלך סג'ונג ב-1443. בסוף המאה ה-16 יפן פלשה לקוריאה בשני נסיונות כושלים שנודעו יחד כמלחמת שבע השנים. הידיושי טויוטומי, השוגון הראשון של יפן, פלש לקוריאה פעמיים בין 1592 ו-1598, כשמטרתו לכבוש את סין. למרות שהוא נוצח בידי צבאות וציי המינג והג'וסיון, המלחמה הביאה הרס וסבל רב לקוריאה והחלישה את שושלת המינג. דבר זה איפשר למנצ'ו לפלוש לסין ולבסוף הכריח את קוריאה ב-1627 להכיר בלגיטימיות של ממשלת המנצ'ו. קוריאה הוכרזה כמדינה וואסלית לאימפריית הקינג ב-1632.
באמצע ובסוף המאה ה-19, חוסר הרצון של הג'וסיון לפתוח את המדינה לסחר חוץ הדביק להם את הכינוי, "הממלכה המתבודדת". אולם הג'וסיון לא יכלו לסגור את המעצמות הזרות מחוץ למדינה לאורך זמן, ותוך זמן מה כמה מעצמות התחרו ביניהם על השפעה בקוריאה.

לסין הייתה ההשפעה הרבה ביותר בשל הקירבה גאוגרפית שלה. אך ב-1895 המלכה מין מג'וסיון, הקיסרית האחרונה של קוריאה, נרצחה בידי קבוצת יפנים שכנראה היו תחת פיקודו של השגריר היפני לקוריאה, מיורה גורו. בריק השלטוני שנוצר, היפנים הכריחו את קוריאה להסכים להסכמי סחר, כשהם בעמדת התוקפן לאחר מלחמת סין-יפן הראשונה (1894-1895). ב-1897, הג'וסיון נקרא מחדש בשם דאהן ג'גוק (האימפריה הקוריאנית). לאחר מכן באה תקופה של השפעה רוסית, עד שיפן ניצחה את האימפריה הרוסית במלחמת רוסיה-יפן (1904-1905). קוריאה נעשתה לפרוטקטורט של יפן ב-1905.

הכיבוש היפני
ב-22 באוגוסט 1910 המדינה סופחה בידי יפן ונשלטה בידי מושל קוריאה. השלטון היפני המשיך עד ל-1945 כשיפן נכנעה בסוף מלחמת העולם השניה. הכיבוש של היפנים מוכתר על ידי היסטוריונים רבים כתקופה של הפרות בוטות וברוטליות של זכויות אדם. אך יש גם היסטוריונים בעלי עמדה אפולוגטית לכיבוש. כיום, הנושא הזה עדיין פתוח ונידון בין ממשלות יפן וקוריאה. הרגש האנטי-יפני עדיין חזק בקוריאה, ובאסיה בכלל, כתוצאה מהכיבוש והאכזריות היפנית.

החומר הנ"ל מובא מאתר וויקיפדיה - למידע נוסף לחץ/י כאן - קוריאה בוויקפדיה